איך להתגבר על חרדה כלכלית?

אנו נמצאים בימי רוויי דאגות. עבור רבים מאתנו היציבות הכלכלית נפגעה, וענן של סימני שאלה מסתיר את פני העתיד.
כאשר אנו נחשפים למצב קשה המעורר דאגה , לפעמים אנו מגיבים בצורה סבירה, מדודה ופרופורציונלית, לפעמים התגובה מוגזמת ומנפחת את הבעיה מעבר למה שהיא באמת, ולפעמים התגובה שלנו הופכת להיות בעיה לכשעצמה. בדברים הבאים ננסה למתוח מספר קווים כלליים, ביחס לחרדה כלכלית.
המצוקה הכלכלית, בין אם היא אובייקטיבית לחלוטין ובין אם היא מושפעת ממבט פסימי – עלולה ליצור מצוקה רגשית קשה, ואף להביא להפרעת חרדה. להלן רשימת סימנים העשויים להצביע על מצוקה קשה:

• חיפוש ריגושים מוגבר (אלכוהול, עישון, מדיה וכדו'). הבריחה אל הריגוש היא ניסיון נואש להימלט מהתחושות הקשות שהאדם חווה.
• תחושת כשלון, בושה, והסתרה מפני קרובים
• חשיבה אובססיבית על המצב הכלכלי, ועל אפשרויות להגדלת הכנסה. האדם נעשה מותש מהמאמץ המושקע בחשיבה הכפייתית, והיא אינה אפקטיבית ביחס לפתרון המצב הכלכלי שלו
• קמצנות מוגזמת בקניית מצרכי יסוד הרבה מעבר למצב הכלכלי האמתי
• קושי בקבלת החלטות בנושאים כלכליים, השקעות פיננסיות וכדו'
• תחושות גוף של חרדה – לחץ, הזעת יתר, דפיקות לב, קשיי שינה, בחילות.

איך אפשר להקל את המצב ?

• צמצום מרחב חוסר הוודאות יביא להנמכת רף החרדה. פעולות לצמצום חוסר הוודאות:
ניהול מעקב אחר ההוצאות וההכנסות והכרת התמונה הפיננסית השלמה
פריסת חובות בצורה מושכלת, התייעצות עם מישהו מקצועי שסומכים עליו, בקשר לניהול השקעות וכדו'
ככל שהתמונה ברורה יותר כך יש לחרדה פחות מקום להיכנס.

• להימנע מלהישאב לעיסוק אובססיבי בנושא הכלכלי:
ניהול אורח חיים ושגרה יום יומית בריאים , פעילות משפחתית , פעילות גופנית, וכל עיסוק בריא אחר, המונע את האדם מלהישאב לתוך החרדה הכלכלית. אחד העיסוקים המומלצים בהקשר זה, הוא עשייה התנדבותית.
• עשייה למען הזולת- כשאדם עוסק בנתינה לזולת, לחברה, הוא מוצא נחמה ומשמעות בעשייה זו, במקום להישאב לתוך הבדידות והחרדה. היציאה מתוך עצמו למען אחרים, היא התחליף הטוב ביותר לחיפוש ריגושים אובססיבי.
• הרפייה – פעמים אנו מוצאים בעצמנו את הדרך להירגע ולהשקיט את הסערה הפנימית שבתוכנו (כמו טיול, כתיבה, ספורט), ולפעמים יש להיעזר בטכניקות הרפייה שונות. אפשר לקרוא אודותיהן במרחבי הרשת, ולפעמים הנכון הוא לפנות למטפל מקצועי
• שיתוף – לא להישאר לבד עם תחושות קשות. ההסתרה לכשעצמה מייצרת עומס נפשי , והשיתוף תורם לתחושת הקלה. החבר שאותו משתפים יביע אמפתיה, וכמי שמביט על המשבר מבחוץ ייתכן שיוכל גם להציע הסתכלות אחרת, אופטימית יותר.
• חשיבה גמישה – פעמים רבות יש לנו תמונת מצב שחורה באופן הרבה יותר קיצוני מהמציאות. כשיש דפוס חשיבה נוקשה, מקובע, ראיית 'שחור לבן', כל שינוי המערער את הקיים נתפס כאסון כבד, כיון שהתמונה הקודמת שהיתה לנו בראש נהרסה, ואין תמונה חדשה במקומה. החשיבה הגמישה יודעת ליצור תמונה חדשה, גם אם היא לא תהיה מושלמת כמו הראשונה. היא יודעת שלא כל החיים וגורלם תלויים בדבר אחד, והיא מטיבה לזהות אפיקי צמיחה אפשריים, היא לא נשאבת לפאסימיות ולתחושת התרסקות כללית. היא פתוחה לשינוי תפיסתי – להיפרד מדברים שהיו עוגן בשבילנו עד היום, ולחפש עוגנים חדשים, ויודעת להפריד בין הצער והכאב על מה שאין, לבין התקווה והאפשרויות הפתוחות שקיימות בעתיד. היא בעצם יודעת לעכל את המציאות החדשה ולהיערך אליה בהתאם. כיון שאין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים, פעמים רבות נצטרך עזרה מבחוץ, חבר טוב, או איש מקצוע, שיסייע לנו לצעוד בדרך הזו.

ככל שהמצוקה נמשכת, והחרדה לא שוככת, חשוב מאוד לפנות לעזרה מקצועית.