איך לשכנע אותו ללכת לטיפול ????
לפעמים אנו רואים איך אדם הקרוב אלינו סובל, אך מסרב לקבל עזרה. אנחנו מנסים לשדל אותו ללכת לטיפול, וזה לא מצליח לנו. זה יכול להיות בן משפחה, תלמיד, או סתם חבר. איך משכנעים אדם ללכת לטיפול ?
תשובה
אכן לפעמים מתגלגלת לפתחנו משימה שכזו – לסייע לאדם הקרוב אלינו לקבל החלטה ללכת לטיפול. במילים אחרות – אנו מוצאים את עצמנו מנסים להיות סוכני שיווק – המשווקים את המוצר הזה, שנקרא טיפול. ההחלטה ללכת לטיפול עשויה להיות מלווה בחששות ועכבות, וכך הוא טבעו של עולם. מלבד הסבלנות האופטימית הנדרשת לנו במצב זה, הנני שמח להציג כאן את "מודל האל"ף" . מודל האל"ף הוא ראשי תיבות של : אמון. לגיטימציה. פירגון .
ונפרט:
אמון – הכוונה לאמון בטיפול. זהו כלל מוכר ופשוט מעולם השיווק – אם אתה לא מאמין במוצר, לא תצליח לשווק אותו. ולענייננו: ככל שאדם לא מכיר את עולם הפסיכולוגיה, את מה שמתרחש בטיפול, את סוגי הטיפולים, את תהליכי השינוי והצמיחה שמתחוללים – כך יקשה עליו לשווק אותו. ולכן, אם אדם הקרוב אליכם זקוק לטיפול ואתם רוצים להיות החוליה המתווכת – הכלי הראשון הוא ללמוד מקרוב את התחום, כפי יכולתכם. שוחחו עם פסיכולוג או איש טיפול שיחכים אתכם , שיפרוס לפניכם מידע אודות הטיפול, ככל שתדעו ותכירו יותר – כך תוכלו יותר להשפיע.
לגיטימציה – אחד מגורמי הסירוב לטיפול הוא רגשות האשם. המחשבה שאני סתם 'לא בסדר', הכעס והתסכול מעצמי, גורמים לתחושה שאני לא זכאי לטיפול, שזה לא מגיע לי. כי אני סתם עצלן ולא יוצלח, ואני צריך לקחת את עצמי בידיים, ולהתמודד. הלגיטימציה היא ההבנה שאדם לא אשם בקשיים הנפשיים שלו. דיכאון, חרדות, OCD, ועוד בעיות נפשיות שונות – הם כמו מחלות גופניות, שלא צריך להסתבך בשאלה למה זה קרה לי, פשוט צריך לקבל את זה שיש לי כעת מחלה מסוימת, וללכת לרופא הנכון. אך בשונה ממחלות גופניות – הקשיים הנפשיים הם 'שקופים', והאדם חש אשם במצבו. כאשר אנו נותנים לגיטימציה לקושי, אנו פותחים לאדם את הפתח לקבל את זה שיש לו איזה שהיא בעיה, שהוא לא אשם בה, שאי אפשר להתווכח עם עצם קיומה, ושנכון ללכת לקבל עזרה.
פירגון – להציע טיפול לא ממקום של לחץ וחרדה (כגון 'אם אתה לא הולך לטיפול, המשפחה שלך תתפרק'), אלא ממקום אוהב ומפרגן: 'מגיע לך חיים טובים יותר. מגיע לך איכות חיים גבוהה יותר.' דיבורים של לחץ והפחדה, מוסיפים חולשה ומורך. דיבורים שיוצאים מתוך אהבה ופירגון, זורעים זרעים של תקווה, ומחזקים את הנפש.
ולסיום אחזור ואדגיש את הסבלנות – סבלנות שנובעת מתוך ההבנה שאין אנחנו יכולים להחליט עבור זולתנו, וההחלטה ללכת לטיפול אינה החלטה של רגע אלא תהליך שמורכב מעיכול תובנות שאינן קלות לעיכול. נסו להיכנס לנעליים שלו, ולחוש את הקושי שהוא חש. נסו להיזכר במקומות שבהם גם אנחנו מעדיפים לברוח מהתמודדויות, במקום לעמוד מולן ולהכיר בהן, על כל הכאב הכרוך בכך. האמפתיה הזו היא המפתח להשפיע, שכן אנשים נוטים להיפתח ולהקשיב למי שמבין אותם, ואילו אדם שחש שלא מכירים בקושי שלו – נוטה להיסגר ולהינעל. ולכן, יש להתייחס באמפתיה גם לקושי ללכת לטיפול, ולחזור ולדבר על הנושא, מתוך מקום נקי של אהבה ופירגון ורצון להיטיב – עד אשר יקח האדם היקר ללבנו את גורלו בידיו, ויפתח לעצמו את הפתח להיעזר בטיפול מקצועי.

הרב נתן שלו
מייסד ארגון "חיים של טובה" ורב הישוב מבואות יריחו