'מה שלומך'
שאלה כל כך פשוטה ואלמנטרית.
אבל כשהשאלה מופנית לאדם שמתמודד עם סבל, לפעמים כל כך לא פשוט להקשיב באמת לתשובה. לפעמים עצם ההקשבה עצמה היא אתגר – להתנתק משאר הדברים המטרידים את נפשי, ולהיות בנוכחות מלאה כאן ועכשיו, בהקשבה למי שעומד מולי.
ומעבר לאתגר ההקשבה לכשעצמו, כל כך לא פשוט לפתוח את הלב ולשהות במחיצתה של נפש מיוסרת, ועאכו"כ אם היא נואשת ואובדנית. הקושי מורכב משני חלקים: הראשון, הקושי לחוות חוסר אונים מול מצבים שאין לנו איך לפתור אותם. והשני, עצם הקושי לחוש ולחוות את הכאב. ואז נוצר לו מצב אירוני שכזה, שהשאלה 'מה שלומך' נשאלת מתוך עמדה נפשית אטומה, מתוך תקווה סמויה שהנשאל לא באמת ישיב את התשובה המלאה, האמתית. שהתשובה תהיה חלקית, שטחית, קלה לעיכול . זהו ה'מה שלומך' האטום.
ה'מה שלומך' האטום בדר"כ יתגלה מהרה בקלונו, בעליבותו. הנשאל יעמוד על טיבו של ה'מה שלומך', וימקם אותו במקום הראוי לו על ציר הפתיחות – אטימות, וגם תשובתו תהיה בהתאם.
ה'מה שלומך' הפתוח, נובע מתוך התובנה שעיקר העזרה שאנו יכולים להעניק, היא עצם ההתעניינות הכנה, עצם השהייה עמו בצרתו, עצם ההקשבה. האדם הסובל לא משווע לפתרונות והצעות לשיפור, הוא משווע לקשר, לאהבה, להבנה. ומתוך תובנה זו בא האדם לידי החלטה פנימית אמיצה, לשהות עם הנשאל בכאבו. לא להירתע מעוצמת הכאב והיאוש, לא להירתע מחוסר האונים.
ה'מה שלומך' הפתוח, מביא גאולה לעולם בעצם השאלה. מקופלת בו האמירה 'אני רואה את כאבך, ולבי נחוש להיות איתך באמת. לא אברח מכאבך ולא אשאיר אותך לבד'
ה'מה שלומך' הפתוח לא חותר לחיפוש פתרונות, הוא חותר להתחבר אל הנשאל בכאבו, להבין את חוסר האונים שלו, ולהפר את חוויית הבדידות המרה.
הצעת פתרונות ודרכי התמודדות – גם היא חשובה ומועילה. אך טוב לה שתבוא בשלב שני, לאחר שה'מה שלומך' הפתוח הגיע אל יעדו – והנשאל חש את קרבתו של השואל, ואת רצונו של השואל לשהות עמו ולהבין את כאבו, עד כמה שניתן. אז תגבר יכולת הנשאל להתרומם מעל הקושי ולחפש נתיבי התמודדות
ה'מה שלומך' הפתוח מצריך התכווננות, לכוון את לבו אל היעד. ולא בכל עת הדבר אפשרי. ומוטב לשהות מעט לפני ששואלים 'מה שלומך', ולברר בתוכו אם הוא מסוגל לכך כעת. וטוב 'מה שלומך' פתוח אחד, מהמוני 'מה שלומך' אטומים.
ה'מה שלומך' הפתוח, נדרש לא רק במצבי קיצון של סבל ואובדנות. כל אדם, כל נער וכל ילד, בכל מצב שהוא, זקוק ל'מה שלומך' פתוח. כל אדם זקוק לא להיות לבד.
