ראש השנה למתמודדי פוסט טראומה

ערב ראש השנה תשפ"ה

לחיילים שחוו השנה דברים איומים

ולכל מי שיש לו תסמיני פוסט טראומה

ולכל מי שחיים רגועים ואופטימיים הם בעת הזו משימה קשה עבורו, לכל מי שמרגישים שנפשם מוטרפת / המומה / חבולה ועל סף פירוק, ואינה יכולה לשאת עוד מתח.

ראש השנה הוא יום הזיכרון. השי"ת זוכר אותנו לטובה. אנחנו חשובים לו והוא מחדש עלינו שנה חדשה. השי"ת רוצה בטובתנו , רוצה לחיות אותנו, רוצה לראות בשמחתנו, בגדילתנו, בהתרוממותנו, ורוצה לשכון בתוכנו. 

וזוהי הקומה היסודית של המלכת ד' בר"ה – לשמוח במלכות ד', לבטוח בה. היא מייצבת אותנו, היא העוגן שלנו, היא הביטחון שלנו. 

ויש קומה נוספת – קומת בונוס: קומת הפחד ואימת הדין. קומה שנועדה לאנשים שכל החיים מובנים מאליהם עבורם. הם לא שואלים את עצמם שאלות, עולם כמנהגו נוהג. ועבורם הקומה הזו נועדה, להעיר אותם מתרדמתם. לעורר אותם להבנה שהחיים הם מאיתו ית', ולכן החיים צריכים להיות ראויים לכך. הקומה הזו לא מערערת להם את  היציבות הנפשית, לא מפרקת אותם, היא גומלת עמהם טובה בכך שמכוונת אותם לשים לבבם על מעשיהם ועל דרכם. ויש עוד מעלה בקומה הזו, היא מעצימה את תחושת האפסיות והתלות בהשי"ת, וזה מזכך את הנפש, את הענווה, את ההכנעה. ומגייסת את האדם להתמסר לעבודת השי"ת בכל כוחו. אבל זה רלוונטי רק כשהנפש בריאה, ואימת הדין לא פוגעת בעצם הנפש. (והמבחן הוא פשוט מאוד – אם אימת הדין מולידה באדם כוחות חדשים לעבודתו ית' – היא מבורכת. אך אם היא מדלדלת את כוחות הנפש – היא פסולה)

ולכן, לכם ולכל מי שהקומה של הפחד והאימה עלולה לפגוע בנפש ולהזיקה – עיזבו את הקומה הזו, הישארו בקומה הראשונה היסודית, הקומה שנותנת לנו ביטחון ויציבות. 

* עיזבו את 'ונתנה תוקף' ואת שאר החלקים מעוררי החרדה . השי"ת לא רוצה לפרק לנו את הנפש לרסיסים. ד' רוצה להשפיע לנו חיים. שירו בכל כוחכם, בלב שמח ובוטח את 'בספר חיים ברכה ושלום' ושאר השירים השמחים. 

* כשמרגיש לכם מועקה , ברגעים מרטיטים של התפילה, תצאו לשאוף אויר, פשוט תדלגו. זה ממש כמו כשמגישים חריף בתחילת הסעודה, יש כאלה שזה פותח להם את התיאבון, מעורר אותם. ויש כאלה שזה שורף להם את הפה והופך להם את הבטן, והורס את כל מה שיאכלו אח"כ, אז הם פשוט מדלגים על זה. 

* כשתוקעים בשופר, אף שהאווירה היא מתוחה להחריד, ואתם חשים את האנשים המתנדנדים לידכם כעלה נידף, תזכרו שהמעמד של התקיעות הוא  מעמד שמח של המלכת ד', והפסוק 'יום תרועה יהיה לכם' פירושו יום של המלכת ד' בהתרגשות גדולה. בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ד'. במחיאת כף של שמחה, כמו שכתוב 'כל העמים תקעו כף, הריעו לאלוקים בקול רינה' ממש כמו שעושים הברסלברים במחיאת כף של שמחה.

* קבלת עול מלכות שמים שלכם, היא בביטחון בד' שיסיר מעליכם את המשא הכבד שמחריד את נפשכם, שיתן לכם מזור והחלמה , ויכתובכם בספר רפואה והחלמה וישועה. 

* המלכת ד' שלכם היא באמון בהשי"ת והשגחתו, שלכל הסבל ולכל התהליכים הארוכים והמפותלים יש תכלית ויש משמעות, והשי"ת נמצא עמכם שם, בכל צעד ושעל. קבלת היסורים היא פסגה גבוהה של המלכת ד'.

* המלכת ד' שלכם היא בסעודות חג מלאות כל טוב, איכלו משמנים ושתו ממתקים, בבחירה בחיים ובאמונה בטוב.

גם אם אין לכם כח לשמוח, לאכול ולחגוג, ואתם מעבירים איך שהוא את החג, רחוק מהלב, אל יפול רוחכם. השי"ת רואה את סבלכם ואת מאמציכם, ודן אתכם לטובה ולברכה

שנה טובה ומתוקה

הרב נתן שלו

הרב נתן שלו

הרב נתן שלו

מייסד ויו"ר עמותת חיים של טובה

דילוג לתוכן