ילדים ובני נוער חווים תהליכי גיבוש זהות, שינויי התבגרות, ותהליכי הסתגלות חברתית שונים. ישנם מצבים שנער סובל מחרדה חברתית, אך לא קוראים לה בשמה – אלא היא נתפסת כביישנות , או ביישנות ברמה גבוהה.
אף שביישנות וחרדה חברתית נמצאות על אותו רצף, ההבדל ביניהן תהומי. ביישנות היא תכונה טבעית ואילו חרדה היא הפרעה שצריך לטפל בה בכלים מקצועיים.
איך נבדיל בין ביישנות לחרדה ?
ביישנות טבעית יכולה לייצר פחד מפני סיטואציות מסוימות, וכן הימנעות מסיטואציות. כמו רבים מאיתנו שמתביישים לעמוד בפני קהל וכדו'. בביישנות טבעית הפחד וההימנעות יהיו מידתיים לסיטוצאיה, כלו' עוצמת הפחת ומידת ההימנעות תהיה הגיונית ופורפורציונאלית לנסיבות. לעומת זאת, בחרדה חברתית עוצמת הפחד תהיה לא מידתית, וכן ההימנעות תהיה מוגזמת. וכן תהיה מורגשת פגיעה בתפקוד של הסובל מחרדה.
א"כ, שלושת הסימפטומים העיקריים הם:
- העוצמה של הפחד
- רמת ההימנעות
- רמת הפגיעה בתפקוד
חשוב לפנות לעזרה מקצועית
ילדים ובני נוער עשויים ללמוד לחיות עם חרדה חברתית, להסתיר אותה, ובעצם להנציח אותה. הם עשויים ללמוד לסבול בלא להראות סימני מצוקה, ולשרוד לצד החרדה – על ידי הימנעויות מסיטואציות שעלולות לעורר אותה, או ע"י סבל רב כאשר הם חווים חרדה. מלבד הסבל והדיכאון המתלווים לחרדה, החרדה החברתית תגרום נזקים שונים, בקשרים חברתיים, בראיונות עבודה, בבניית זוגיות, ועוד.
אבחנה של חרדה חברתית חייבת להיעשות באופן מקצועי. האבחון צריך להיות מותאם לגילו של הילד – ולמיקוד באינטראקציות חברתיות עם בני גילו.
להורים, אם אתם מזהים אצל ילדכם פחד מאינטראקציות חברתיות, מהתנסויות חדשות, דאגה מופרזת מתגובות שיפוטיות של אחרים, סירוב ללכת לבית הספר, סירוב להשתתף באירועים חברתיים – אלו תופעות שעשויות להצביע על חרדה חברתית, וכמוכן עשויות להצביע על משהו אחר. ככל שהפחד וההימנעות נראים לכם לא מידתיים לסיטואציה, מומלץ לפנות לייעוץ ולהערכה מקצועית.
על הטיפול בחרדה חברתית
ביחס לילדים ובני נוער, פעמים הטיפול הנכון יהיה טיפול התהגותי (CBT), ופעמים הטיפול המומלץ יהיה טיפול משפחתי.
טיפול התנהגותי מטרתו לספק כלים ושיטות להתמודדות עם החרדה, ועם המחשבות המעוררות את הפחד וכדו'.
טיפול משפחתי יהיה מתאים ונכון כאשר הדימוי והביטחון העצמי של הילד מושפעים לרעה ממערכת היחסים בבית – והטיפול המשפחתי ישים למטרה להפחית ביקורת וכעסים בבית, להוסיף גילויי חיבה והערכה, להעצים את מרחב העצמאות של הילד, ועוד.
במקרים רבים חשוב לערב את הצוות החינוכי בתהליך הטיפול, כיון שבית הספר הוא הזירה החברתית העיקרית בחיי הילד. שיתוף פעולה של המורים, היועצת ושאר הצוות עשוי להפחית את גורמי הלחץ וההשפעות השליליות ולייצר תנאים טובים עבור הילד לבנות מחדש את הבטחון העצמי שלו ואת מקומו החברתי.

הרב נתן שלו
מייסד ויו"ר עמותת חיים של טובה

שלישי זוגי – סדנת זוגיות
https://youtu.be/3gjjPw9txtA ההזדמנות שלכם להעמקת הקשר הזוגי – הבסיס ומקור הכח של כל המשפחה איך מייצרים תקשורת נכונה בינינו בחופש? איך בונים חוסן זוגי כדי לעמוד

למה אנחנו מרגישים ריחוק רגשי אחרי הלידה
למה אנחנו מרגישים ריחוק רגשי אחרי לידה ? שאלה:אנחנו חודש אחרי לידת הבן הבכור, ופשוט לא מבינים מה קרה לנו. אנחנו מאוד שמחים בילד ומתרגשים

הרגע הכי מרגיז במגילת אסתר
הרגע הכי מרגיז במגילת אסתרהרב נתן שלו כל שנה מחדש בקריאת המגילה, אנו מתענגים על הרגע המתוק הזה, שאחשורוש רותח מכעס על המן, ומצווה לתלות
מי אנחנו?
אנחנו ארגון ללא מטרות רווח שעוזר למשפחות ואנשים המתמודדים עם קשיים בזוגיות, דיכאון, חרדות וקשיים נפשיים שונים, וזקוקים לעזרה בהכוונה.
מאגר המטפלים שלנו כולל מטפלים בעלי הכשרה אקדמאית , הסמכה מקצועית וניסיון עשיר.
פיתחנו מיזמים חברתיים ושיתופי פעולה המניבים תעריפים מוזלים, לצד קרן לסבסוד טיפולים, לטובת מי שאין ביכולתו לשאת בעלויות הטיפול בשוק הפרטי.