אני רוצה מטפל זוגי, שהוא יהיה גם דעת תורה ויגיד לנו מי צודק

השבוע קבלתי טלפון מאיש צעיר, נשוי כשלוש שנים. "לאשתי ולי יש לא מעט ויכוחים … היא לא מסכימה שאני אדבר עם ההורים שלי כל יום, וגם לא מסכימה בכלל לבקר אותם … יש בינינו גם פערים בדת, אני יותר אדוק, והיא פתוחה יותר … היא לא מקבלת את דעתי ואנחנו מתווכחים על כל דבר…

– הבנתי. האם הפניה אלינו היא בידיעת אשתך ?

– כן , בודאי. היא כבר המון זמן אומרת לי שאנחנו צריכים ללכת לטיפול.

– אז אם הבנתי נכון, שניכם רוצים טיפול זוגי, ופניתם אלי כדי שאמליץ לכם על מטפל טוב , ובמחירים מוזלים ?

– כן.

בשלב הזה, נשמתי לרווחה. אמנם על פי הסיפור שלו ניתן להסיק שיש ביניהם מריבות, מאבקי שליטה, וליקויים בתקשורת, ובוודאי שהם צריכים טיפול זוגי. אבל הצד הטוב הוא , ששניהם רוצים טיפול, ושניהם מוכנים לקבל עזרה. והרי זה לא מובן מאליו.

– טוב, אני אני מבקש שתמסור לאשתך שלמרות שאני לא המטפל, אני אשמח לשמוע גם אותה. ואם היא לא רוצה לשוחח איתי, אז זה גם בסדר גמור. ברור לי מתוך השיחה איתך שאתם צריכים טיפול זוגי ואני אוכל בעז"ה להמליץ לכם על כתובת טובה בשבילכם.

 

– רגע, אבל אני רוצה שזה יהיה סוג של דעת תורה, מטפל שהוא גם איש תורני, שיגיד לנו מה דעת תורה

– אתה אומר שאתה רוצה רב שיגיד מי צודק, ויסביר לאשתך במה היא לא בסדר?

– כן ! בדיוק!

וכאן ניסיתי להסביר לאיש היקר, שהישועה שלו לא תבוא ממישהו שיצדיק אותו ויתקיף אותה. הישועה תבוא מתהליך שיעזור להם לראות אחד את השני, להקשיב, ליצור ערוץ תקשורת פתוחה,  ושיתן להם כלים להתמודד בצורה נכונה עם הפערים ועם הקונפליקטים.

פעמים יש רצון ללכת לטיפול, אך בעצם זהו רצון שהמטפל יצטרף אלי נגד בן הזוג, וביחד 'נכניע אותו'. התפיסה הזו נובעת מתוך ראיה חד צדדית, שמטילה על בן הזוג את מלוא האחריות למה שקורה ביניהם. במקרים אלה המטרה הראשונה של הטיפול תהיה להביא את שני בני הזוג לתובנה שכל אחד מהם 'תורם' את החלק שלו לדינמיקה הזוגית, וכל אחד צריך לרצות להכיר את החלק שלו וקחת עליו אחריות. לאחר שכל אחד מכיר בחלק שלו, ומבין שגם עליו לשנות דברים בהתנהגותו, נפתחת הדרך לעבודה זוגית.